אֲשֶׁר אָנוֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים
עָלַי וְעַל שְוֹלְחַי.
הוֹלֵךְ. וְעוֹמֵד.
וְהוֹלֵךְ. וְעוֹמֵד.
וְסָב עַל מְקוֹמִי.
וְסָב שׁוּב.
וְמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.
עוֹצֵם עֵינַיִם,
וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה, וְאוֹמֵר
מִי שֶׁמִּלְּפָנַי וּמִצְּדָדַי וּמֵאֲחוֹרַי הוּא הָעוֹמֵד
וּפוֹקֵחַ –
וַאֲנִי הָעוֹמֵד.
וַאֲנִי הַמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי.
וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמֵי שׁוֹלְחַי
עָלַי וְעַל הָעוֹמְדִים כֻּלָּם,
וְעַל הַיּוֹשֵׁב מוּלָם.
