משמעותו של חג סוכות נעוצה בעובדה שאת הסוכה בונים דווקא מחוץ לבית, מתחת לכוכבים. היא יוצרת מרחב שהוא פתוח אבל גם בטוח, מרחב שבו אנחנו יכולים לפגוש את האחר, את השונה, את מי שחי ממש לידנו אבל שאינו חלק מחיינו. הסוכה, כמו החופה, היא מקדש מעט, מקדש הפתוח לעולם, לרחוב, והיא סוכת שלום, המקום בו אנו מחברים בין הפכים המשלימים זה את זה: בית וארעיות, פנים וחוץ, אור וצל, אחים ואחרים. בתקופה האחרונה יצאנו הרבה אל הרחוב, הרחוב הישראלי המפולג, הדו נתיבי, שמאל וימין מנוגדים. חג סוכות הוא הזדמנות לצאת אל הרחוב הישראלי כדי לחבר בין הצדדים, לאפשר שיח, לארח את האחר ולמצוא את היופי שבו.
"עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהלוך רעיוניך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עימו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים. כמו השם יתברך שעושה שלום במרומיו בין אש ומים שהם שני הפכים." ר' נחמן מברסלב
—
"האם אוכל לזהות את דמותו של אלוהים במי שאינו בצלמי, ושפתו, אמונתו, האידיאלים הם שונים משלי? אם אני לא יכול, עשיתי את אלוהים בצלמי במקום לאפשר לו לחדש בי את שלו… אלוהים נתן לנו אמונות רבות אך רק עולם אחד להתקיים בו. מי ייתן ועבודתך תעזור לכולנו להוקיר את המשותף שלנו ולהרגיש מוגדלת על ידי השונות שלנו." הרב ג'ונתן זקס
—
סוכת אור/ אבנר פרץ
הָיְתָה סֻכָּתִי עֲגוּמָה וּפְקָדוּנִי
שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין מִמַּמְלֶכֶת הָאוֹר
לְפֶתַע נָשַׁר הַתְּבַלּוּל וְהֶרְאוּנִי:
זָרְחָה סֻכָּתִי וְטָבְלָה הִיא בְּאוֹר
הַכְּתָלִים מָלְאוּ זִיו, גַּם הַסְּכָךְ הֵפִיק נֹגַהּ
וּמִדְרַךְ כַּפּוֹתַי – מִשְׁבֶּצֶת שֶׁל אוֹר;
כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל רֹאשִׁי נָח זִיו־רֹגַע,
תְּמָרִים מִן הַסְּכָךְ הִטִּיפוּ דְּבַשׁ־אוֹר
וְהַיַּיִן זוֹהֵר בַּגְּבִיעִים וְשׁוֹלֵחַ
אֶל מוּל הַחַלּוֹת הַקְּלוּעוֹת זִיקֵי-אוֹר;
עֲבָרַנִי הַזִּיו, גּוּפִי הִזְדָּרֵחַ,
נָמוֹג בִּי הָעֶצֶב, נִפְצַח בִּי מִזְמוֹר:
הַזִּיו וְהַזֹּהַר
הַזֹּךְ וְהַטֹּהַר
לְחַי עוֹלָמִים
הַמּוֹלֵךְ עַל כָּל אוֹר.
שווים / מילים ולחן: עילי בוטנר
אַתָּה לָבָן אֲנִי שָׁחֹר,
אֲנִי חָשׁוּךְ אַתָּה בָּאוֹר
שֶׁמְּחַמֵּם כְּמוֹ אִמָּא,
וְשֶׁדּוֹאֵג לְךָ.
אַתָּה קָטָן אֲנִי גָּדוֹל
אֲנִי רוֹצֶה אַתָּה יָכוֹל
לִרְקֹד, לִצְעֹד קָדִימָה.
לִהְיוֹת שָׁלֵם בֵּין אֲנָשִׁים.וְאוּלַי יָבוֹא יוֹם וְנַהֲפֹךְ שָׁוִים
אַתָּה תִּהְיֶה לִי נַחַל וַאֲנִי לְךָ יָמִים
וְנִזְרֹם בְּיַחַד עַד אֵין סוֹף
שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁקַּו הַחוֹף מַגִּיעַ
שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁקַּו הַחוֹף מַגִּיעַאֲנִי בּוֹכֶה אַתָּה צוֹעֵק
אֲנִי טוֹעֶה אַתָּה צוֹדֵק
זֹאת הַצָּגָה שֶׁלָּנוּ,
וְאֵין קָהָל וְאֵין בַּמָּה.
אוּלַי נֵשֵׁב נָנוּחַ,
אַתָּה, אַתָּה.
אֲנִי, אֲנִי.
וְגַם תַּחֲלֹף הָרוּחַ,
וְיַעַבְרוּ כָּל הַשָּׁנִים.וְאוּלַי יָבוֹא יוֹם…
