"שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה"
בשמחת תורה אנחנו מוציאים את התורה מהארון, קוראים בה ורוקדים איתה ברחובות. כך אנחנו חוגגים את סיום הקריאה המחזורית, ומיד גם את התחלתה. התורה היא השגרה של העם היהודי, היא מה שהופכת אותנו למי שאנחנו ופעם בשנה אנחנו חוגגים אותה ואותנו.
למה שמחים בתורה?
חג שמחת תורה הוא חג מודרני יחסית לפי התורה חל ביום זה חג "שמיני עצרת", והשם "שמחת תורה" ניתן לחג ככל הנראה בספרד בימי הביניים. משם עבר השם "שמחת תורה" לכל קהילות היהודים בתפוצות. חג שמחת תורה מציין את סיום הקריאה של חמשת חומשי התורה בבית הכנסת: כל שנה בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה (בספר דברים) ואת תחילת הפרשה הראשונה בספר בראשית. מנהג ההקפות בשמחת תורה החל כנראה בצפת של המקובלים במאה ה- 16.
שמחת תורה מציינת התחלה של דרך חדשה, לאחר תקופה של חשבון נפש וידויים וסליחות, המחצית השניה של חודש תשרי מאופיינת בשמחה. בסוכות- שמחת הארעיות (המעבר לסוכה שהיא בית ארעי), ובשמחת תורה- שמחת השגרה. אנו שבים לקרוא באותה התורה המלווה אותנו דורות רבים, אמנם אותה תורה אבל אנו השתננ וכעת אנחנו קוראים אותה קצת אחרת. זו הזדמנות להיפגש עם אותה אהובה ממקום אחר, להתחלה חדשה ומרגשת.
מי שמח בשמחת תורה?
המנהג של שמחת תורה אמנם החל כמנהג של יהודי ספרד אולם הוא נפוץ בכל העולם היהודי בארץ ובתפוצות. לאורך הדורות שמחת תורה התמסד כחג גברי, והנשים צפו בשמחה המתפרצת בעזרת הגברים מרחוק. והנה בשנים האחרונות מתחולל שינוי ותיקון של ממש. במגזרים רבים נשים רוקדות עם התורה,עולות לתורה, קוראות בתורה, ושוברות את המחיצה שחצצה תמיד בינה לבינן. השינוי אינו רק טקסי בלבד, תורה הנקראת על ידי נשים מובנת אחרת, מתקבלת אחרת, מתפרשת אחרת, וכך מתחולל מעמד מתן תורה מחודש וזאת הרי באמת שמחה גדולה.
והעולם החילוני- מה איתו?
האם גם הוא חוגג בשמחת תורה? גם כאן אנחנו רואים שינוי של ממש. אחד הדברים היפים בשמחת תורה, הוא יציאה מהארון של התורה לא רק לחלל של בית הכנסת, אלא ממש לרחוב. ליום אחד התורה פוגשת אותנו איפה שאנחנו נמצאים, ברחוב, בכיכר העיר, וגם מי שלא נוהג לפקוד את בית הכנסת ולא מרגיש בנוח שם, יכול לפגוש אותה. ליום אחד המפגש עם התורה הוא בלתי אמצעי, לכל אחד מותר להחזיק אותה, לחבק אותה בידיו, לפתע התורה שנחבאת בארון הקודש נגישה לכל אחד ואחת.
הנגישות הזאת היא הזמנה למפגש אמיתי לא רק בשמחת תורה, מפגש אמיתי עם התורה, עם הקשיים, השאלות, הקושיות וחוסר ההסכמה. שמחת תורה הוא הזמנה לקריאה אחרת ע"י אנשים שמבקשים להבין אותה ואת עצמם מחדש.
איך שמחים בתורה?
בשמחת תורה אנחנו מוזמנים לשמחת המעגל, שמחת הגוף, שמחת המגע והקהילה. ליום אחד התורה היא לא רק ספר, היא נקודת מרכז שאנו חגים סביבה, היא אהובה שמחבקים אותה, היא חבר/ה שרוקדים איתה, היא בלתי אמצעית, וניתן ממש להרגיש ולחוש אותה.
בשמחת תורה אנחנו מוזמנים לשמחת המעגל, שמחת הגוף, שמחת המגע והקהילה. ליום אחד התורה היא לא רק ספר, היא נקודת מרכז שאנו חגים סביבה, היא אהובה שמחבקים אותה, היא חבר/ה שרוקדים איתה, היא בלתי אמצעית, וניתן ממש להרגיש ולחוש אותה.
מִפִּי אֵל – פיוט לשמחת תורה
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל
אֵין אַדִּיר כַּיי. וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן עַמְרָם
אֵין גְּדוֹלָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין דוֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
אֵין הָדוּר כַּיי. וְאֵין וָתִיק כְּבֶן עַמְרָם
אֵין זַכָּאָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין חוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
אֵין טָהוֹר כַּיי. וְאֵין יָשָׁר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין כְּבוּדָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
אֵין מֶלֶךְ כַּיי. וְאֵין נָבִיא כְּבֶן עַמְרָם
אֵין סוֹמְכָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין עוֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
אֵין פּוֹדֶה כַּיי. וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן עַמְרָם
אֵין קְדוֹשָׁה כַּתּוֹרָה. וְאֵין רוֹחֲשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
אֵין שׁוֹמֵר כַּיי. וְאֵין תָּמִים כְּבֶן עַמְרָם
אֵין תְּמִימָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל. מִפִּי אֵל. יְבָרֵךְ אֶת יִשְרָאֵל
